פסק-דין בתיק ת"א 33463-08

1. לפני תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975. עניינה תאונת דרכים מיום  7.7.07, בה היה מעורב התובע יליד 30.4.82 וכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקי גוף כנטען בכתב התביעה.

2. על פי תצהירו של התובע, התאונה ארעה כאשר התובע  רכב על גבי אופנוע מ.ר. 7463524 . עובר לתאונה ביקש התובע לעשות שימוש באופנוע שהיה בחזקת חברו מר בן כהן לשם סידוריו האישיים. חברו בן כהן, לטענת התובע, נעתר לבקשתו והעביר לו את  האופנוע בסמוך לשעה 22:30 בשכונת "פואבלו" בראשון לציון. כאשר רכב התובע על האופנוע ברחוב זלמן שז"ר החליק וכתוצאה מכך טוען לנזקי גוף (להלן: "התאונה"). האופנוע בוטח על יד פוליסת ביטוח שהונפקה על ידי הנתבעת בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו.

3. הנתבעת מכחישה את עצם התרחשות התאונה ואת הכיסוי הביטוחי. על כן פסק דין זה יעסוק במחלוקות הבאות:

א.      נהיגה בהיתר.

ב.       התרחשות התאונה.

ג.        אומדן הנזק.

דיון בשאלת החבות:

4. מר בן כהן נחקר על תצהיר עדותו הראשית וציין בעדותו כי הוא מכיר את התובע שנים רבות ולא היה לו בעיה לתת את האופנוע שלו מידי פעם לתובע על פי בקשתו, אולם זו הפעם היחידה שהתובע ביקש את האופנוע. האופנוע היה ברשותו כשנה, אביו רכש את האופנוע מחבר שלו בתל אביב מבעל מוסך בתל אביב בשם יואל. העד ציין כי ראה את רשיון הרכב שם כתוב הבעלים הקודמים של האופנוע ולא נעשתה העברת בעלות אחרי הקנייה. כאשר ביקשו למכור את האופנוע אביו  ויואל בעל המוסך העבירו את הבעלות על שם הרוכש. האופנוע היה ברשותו ונתן לתובע לרכב בשעות הלילה. לאחר התאונה נגרם לאופנוע נזק קל כאשר לא היה צורך בתיקונו מדובר היה באופנוע ישן והנזק היה רק שפשופים ומכות זניחות. את שיפוצו עשה בעצמו. חצי שנה אחרי התאונה מכר את האופנוע ואין בידיו הסכם מכירה.

5. התובע נחקר על תצהיר עדותו הראשית וציין כי, עובר לתאונה הזו נפגע בחמש תאונות דרכים כאשר שלוש מהן התרחשו כאשר רכב על גבי אופנועים. התובע ציין כי ביקש את האופנוע כי רצה לרכב על גביו לאחר זמן ממושך שלא רכב על אופנוע וגם כדי לקנות סיגריות. התאונה ארעה לאחר שרכש את הסיגריות ברחוב זלמו שז"ר.

6. מר אלון אברג'יל, חברו של התובע, נחקר אף הוא על תצהיר עדותו הראשית וציין כי, לא זכר מה קרה לאופנוע לאחר התאונה. נזכר כי התובע ביקש ממנו לבוא למקום האירוע, על כן כאשר הגיע ראה את התובע עם כאבים ופצוע כאשר האופנוע מוטל לצד הכביש, וזה קרה בשעות הלילה. לאחר מכן לקח את התובע ברכבו לבית החולים כאשר האופנוע נשאר במקום. העד ציין כי כאשר הגיע ראה הרבה אנשים במקום שניסו לעזור לתובע.

7. אם התובע הגברת אטלן אביגיל העידה כי בנה התגורר אצלה בזמן התאונה. העידה כי ליוותה אותו לפיסיותרפיסטית, לאחר התאונה לא עבד כחודש וחצי. בנה סובל מכאבי ראש עד ליום זה, מתלונן על כאבים  בגופו קשה לו לישון על הכתף. כיום בת זוגו מתלווה אליו. ציינה כי בנה עובד משעה שמונה עד חמש. אשת התובע, הגברת ורד אטלן העידה כי, בעלה חוזר תשוש מהעבודה ומספר לה על כאביו הרבים.

8. בסיכומיה טוענת הנתבעת כי,  ככל העולה מרשיון הרכב הרי שהאופנוע לא שייך כלל לחברו של התובע אלא לאלמוני בשם פריס יונס. לטענתו של מר בן כהן חברו של התובע, הקטנוע נרכש על ידי אביו מחברו של האב בשם יואל, וגם אותו יואל, וגם אביו של החבר לא הגיעו למתן עדות ועל כן ניתן לקבוע כי הרשאת הבעלים לא הוכחה. לא ברור כלל איך ניתנה הרשאתו של הבעלים יונס לנסיעתו של התובע כבעלים רשומים על הקטנוע. 

9. התובע מציין בסיכומי התשובה מטעמו כי, הוכחת הרשאת הבעלים אינה רלוונטית. התובע פרט כיצד קיבל את האופנוע לידיו מחברו, והוא רכב על האופנוע בהיתר מלא של מי שהיה למיטב ידיעתו המחזיק באופנוע- מר בן כהן. היות ודרישת החוק היא ידיעה בפועל על פי עדותו של התובע ועדות חברו בן כהן, הרי שהאופנוע עבר לרשותו של התובע בהיתר מלא ממר בן כהן בהיותו מחזיק. התובע לא ידע ולא היה לדעת כי חברו לא ביצע העברת בעלות לאחר קניית האופנוע על ידי אביו של בן כהן ועל כן לא העלה על דעתו כי אין המדובר בהרשאת בעלים .

10. סעיף 7 (2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה - 1975 מציין מי מהנפגעים לא זכאי לפיצויים על פי החוק, וביניהם מי שנהג ברכב תוך הפרת התיקון לחוק העונשין (שימוש ברכב ללא רשות) תשכ"ד -1964, וכן מי שהיה ברכב בידיעה מלאה כזו.

11. סבורני כי במקרה שלפניי הטענה לפיה התובע לא נהג בהרשאת הבעלים מוטב והייתה נטענית לראשונה בכתב ההגנה. משלא נטענה בכתב הטענות, הנתבעת אינה יכולה להרחיב החזית ולהישען עליה כנימוק לדחיית התביעה לבדה.

12. בנוסף, הוכח בפניי כי התובע ביקש את רשותו של מחזיק האופנוע דרך קבע, חברו מר בן כהן. במצב בו התובע לא ידע ולא היה עליו לדעת כי המחזיק אינו הבעלים הרשום ברישיון הרכב , מקום שגם מחזיק הקבע לא ידע מיהו הבעלים הרשום של האופנוע היות והעיד כי אביו רכש את האופנוע עבורו והיה אמון על הרשיונות, אין מקום לקבוע כי התובע נכנס בגדרו של סעיף 7 (2) לחוק הפלת"ד ומסיבה זו לבד ה לדחות תביעתו.

13. התובע צרף לתביעתו טופס חדר מיון מיום התאונה (7/7/07 בשעה 23:59) לפיו דיווח התובע עם הגעתו על פציעה בעקבות ת"ד. אובחנו בקבלתו שטפי דם  ונפיחות בקרסול הימנית ובצילומים אובחנו שבר של הקליקולה מימין בכתף הימנית.

14. התובע צרף אישור מהמשטרה לפיו דיווח על התאונה כחודש לאחר התרחשותה ביום 30.8.07 כתאונה עצמית.

15. הנתבעת מכחישה את חבותה וטוענת כי התאונה לא התרחשה מהנימוקים הבאים: